יש בלבול מתמשך בין טיפול פסיכדלי לבין טיפול מיודע פסיכדליה, אך ההבחנה ביניהם היא קריטית, במיוחד בתקופה שבה השימוש בפסיכדלים בציבור הרחב הולך ומתגבר. בעוד שטיפול פסיכדלי כרוך בשימוש מבוקר בחומרים משני תודעה כחלק מהתהליך הטיפולי, טיפול מיודע פסיכדליה מתמקד בליווי ותמיכה לאנשים שכבר חוו חוויות פסיכדליות, לעיתים קרובות במסגרת שאינה טיפולית, ועיבוד אותן חוויות באופן עמוק ומועיל. במאמר הקרוב ננסה לעשות קצת סדר בבלאגן, ולעמוד על ההבדלים, ולהדגיש את החשיבות הרבה של טיפול מיודע פסיכדליה.
הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שגם כשטיפול פסיכדלי יהיה חוקי ונגיש לכולם, רוב השימוש בפסיכדלים עדיין יתבצע מחוץ למסגרות טיפוליות – במסיבות ופסטיבלים, בטקסים, בבית עם חברים, ועוד. למה? יש לזה המון סיבות, הנה כמה:
- יותר ויותר אנשים נחשפים לרנסנס הפסיכדלי דרך מדיות שונות ומפתחים סקרנות להתנסות בעצמם, ורבים מהם לא יבחרו דווקא במסגרת הטיפולית כסטינג לחוויות הפסיכדליות שלהם.
- לפני ששימוש בפסיכדלים הוא כלי טיפול, הוא קודם כל תופעה תרבותית. לדוגמה, שימוש בפסיכדלים הוא היבט מרכזי מתרבות מסיבות הטבע ופסטיבלי הטראנס בארץ ובעולם.
- אנשים רבים ימשיכו לעשות שימוש רוחני-דתי בפסיכדלים, אם זה במסגרת טקסי אוייוואסקה או במסגרות קהילתיות-רוחניות אחרות.
- אנשים ימשיכו להשתמש בפסיכדלים גם במסגרות פחות פורמליות לצורך חוויות זוגיות וחברותיות למטרות שונות כמו חיבור, הנאה וגילוי עצמי.
ובכל זאת, מה עם טיפול פסיכדלי? למרות התקווה שהחומרים הפסיכדליים יקבלו אישור לשימוש טיפולי רחב (כמו קטמין שכבר מאושר), המציאות היא שישנן מגבלות רבות שמונעות מרוב האנשים לקבל טיפול פסיכדלי כיום. הברורה ביותר היא כמובן הסיבה החוקית – מלבד טיפול בקטמין שזמין כיום בישראל באופן חוקי, טיפול פסיכדלי מתקיים רק במסגרת מחקרים קליניים מצומצמים, או במסגרת טיפולים מחתרתיים ולא מפוקחים. בעוד שישנם מטפלים פסיכדלים נהדרים במחתרת, ישנם גם לא מעט סיפורים על מטפלים פוגעניים שמנצלים את המצב לרעת המטופלים. סיבה נוספת היא העלויות. הפרוטוקולים הקיימים בטיפול פסיכדלים כוללים סשנים ארוכים עם מטפלים מוסמכים, בדר"כ שני מטפלים על מטופל יחיד, לעתים קרובות גם עם לינה לאחר החוויה. זה הופך את הטיפולים על פי הפרוטוקולים האלה ליקרים במיוחד, וגם ביום שבו הם יהפכו לחוקיים הם ככל הנראה לא יהיו זמינים לכולם.
כבר היום ישנם אנשי מקצוע שעברו ועוברים הכשרות לטיפול באמצעות חומרים, אבל מלבד טיפול פסיכדלי באמצעות קטמין או קנאביס (לבעלי רישיון) או טיפול במסגרת מחקרים קליניים מצומצמים, האפשרות שלהם ליישם את מה שהם למדו היא מוגבלת. הם יכולים לקחת סיכון ולטפל במחתרת, או לתת מענה למטופלים שעושים שימוש בפסיכדלים מחוץ למסגרת הטיפולים, ובעצם להציע טיפול מיודע פסיכדליה. עם זאת, ישנן הבדלים משמעותיים בין שני סוגי ההכשרות ומי שלמד טיפול באמצעות פסיכדלים לא בהכרח קיבל כלים לעבודה של טיפול מיודע פסיכדליה, בדיוק כפי שלמטפל מיודע פסיכדליה לא יהיה את הכלים לעשות תהליכים של טיפול באמצעות פסיכדלים.
במסגרת הכשרות של טיפול באמצעות פסיכדלים, המטפלים לומדים ללוות תהליכים ממוקדים שבמרכזם החזקת מרחב תחת השפעה והתערבויות שונות, עם תהליך הכנה ואינטגרציה שמותאם לחוויות המתרחשות בסטינג טיפולי מוקפד. תהליכים מסוג זה הם בדר"כ קצרים וממוקדים ומתמקדים בבעיה או קושי נפשי מסוים. עם זאת, עבודה עם פסיכונאוטים, אנשים שעבורם שימוש בפסיכדלים הוא חלק מסגנון החיים שלהם, נדרשת תפיסה טיפולית רחבה וארוכת טוח. תהליכים של טיפול מיודע פסיכדליה מפגישים את המטפלים עם קשת רחבה של חוויות במסגרות שונות, ושכיחות גבוהה של חוויות מאתגרות בעקבות סט וסטינג לא מטיבים וללא הכנה ראויה. הם דורשים מהמטפלים כלים ומומחיות גדולה יותר בפירוק חוויות פסיכדליות קשות, לפעמים גם חוזרות ונשנות. האינטגרציה היא לא ממוקדת וקצרת טווח, אלא ארוכת טווח ומורכבת ודורשת עבודה עם סדרה ארוכה של חוויות פסיכדליות שמשובצות בתוך הרצף של החיים הרגילים.
תהליכים של טיפול מיודע פסיכדליה דורשים התייחסות להיבטים רבים נוספים – על המטפלים להכיר את אורך החיים של הצרכנים, לזהות דפוסי שימוש בסיכון גבוה ולנהל שיח על מזעור נזקים, ולהיות בעלי היכרות מעמיקה יותר עם החומרים השונים שבהם נעשה שימוש בשטח. עליהם לדעת לזהות מלכודות כמו מעקפים רוחניים ולהיות ערים למורכבויות שונות שעשויות להיות חלק מאורך החיים של הפסיכונאוט, דברים שבדר"כ לא נוגעים בהם כחלק מתהליך ממוקד של טיפול באמצעות פסיכדלים. בטיפול מיודע פסיכדליה ארוך טווח, למטפל יש את היתרון של היכרות מעמיקה עם המטופל, מה שמאפשר תהליכי אינטגרציה מדוייקים יותר השזורים בתוך חייו של המטופל ומקדמים את התפתחותו כאדם בטווח הארוך. כל אלו, לא יהפכו מטפל מיודע פסיכדליה למטפל באמצעות חומרים פסיכדלים כי שוב, הדגשים שונים.
אז איך זה נראה בעולם? גופים שונים העוסקים בהכשרות בתחום הפסיכדלים בדר"כ מציעים הכשרת מבוא בסיסית תאורטית שהיא תנאי ללימודי המשך העוסקת בהשפעות של חומרים שונים ופוטנציאל הריפוי שלהם, לצד יישור קו עם המחקר הפסיכדלי העכשווי ומה הוא אומר. מי שהשלים את קורס הבסיס יוכל להמשיך הלאה לקורסים שמתמקדים בטיפול מיודע (או כפי שקוראים לו במקומות מסוימים, מזעור נזקים ואינטגרציה) או בטיפול באמצעות חומרים שונים, מסלולים שונים בעלי עלות וסך שעות לימוד דומה. נכון לכתיבת מילים אלו, בארץ הנושא לא מוסדר כלל – גם כי כל תחום הפסיכותרפיה בישראל פרוץ ולא מוסדר, ובטח בכל הקשור לפסיכדליה, תחום נישתי ולא חוקי.
עבור כל אדם שצורך חומרים משני תודעה ומחפש טיפול, עדיף שיקבל מענה מכל איש מקצוע שבראש ובראשונה אינו שיפוטי כלפי אורח חייו, שיהיה בעל ידע בסיסי לכל הפחות על החומרים השונים, ורצוי שיעבור הכשרה כלשהי בנושא, גם אם לא יעודית לטיפול מיודע. עם זאת, חשוב להבחין בין טיפול באמצעות פסיכדלים לטיפול מיודע פסיכדליה, לתת מקום של כבוד לשני סוגי ההכשרות וגישות הטיפול, אך גם לעמוד על ההבדלים בינהן. בעוד שטיפול באמצעות פסיכדלים יכול לסייע ביצירה של פריצות דרך טיפוליות ושיפור משמעותי בתסמינים וקשיים נפשיים, טיפול מיודע פסיכדליה הוא טיפול ארוך טווח שיכול לסייע לאנשים להתמודד עם חוויות מורכבות של שימוש במשני תודעה ולמנף אותם כחלק מתהליך טיפולי ארוך טווח. אבל אולי ההבדל הכי חשוב הוא שבעוד שטיפול באמצעות פסיכדלים יכול לסייע לאנשים בעתיד, טיפול מיודע פסיכדליה יכול לשנות את חייהם של מטופלים רבים כבר היום.
