רקע היסטורי
קטמין הוא חומר הרדמה דיסוציאטיבי שהתגלה לראשונה בשנת 1962 על ידי הכימאי האמריקאי קלווין סטיבנס. הוא פותח במקור כחומר הרדמה חלופי לפנציקלידין (PCP), שגרם לתופעות לוואי קשות. קטמין זכה לאישור לשימוש רפואי ב-1970 והחל להיות בשימוש נרחב כאמצעי הרדמה הן בבני אדם והן בבעלי חיים. קטמין נחשב לחומר ההרדמה הבטוח ביותר משום שהוא לא גורם לדיכוי נשימתי, והוא אף נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. קטאמין פועל על ידי חסימה של קולטני ה-NMDA במוח האחראים על העברת אותו במערכת העצבים.
מעבר לשימוש הרפואי הרגיל שלו, בשנים האחרונות קטמין צבר פופולריות גם בשל היעילות שלו בטיפול בדיכאון עמיד. בשנים האחרונות נערכו מחקרים שהראו כי קטמין במינונים נמוכים יכול להביא להקלה מהירה בתסמיני דיכאון, ואף להפיג מחשבות אובדניות בטווח הקצר.
במקביל לשימושים אלו, קטמין הוא גם חומר פופולרי בקרב צרכני הפנאי – משימוש במינונים נמוכים על ידי בליינים במועדונים ועד לשימוש במינונים גבוהים ופסיכדלים על ידי פסיכונאוטים וסקרנים אחרים. השימוש הנפוץ ביותר הוא בהסנפה, אך שימוש בהזרקה לשריר הוא נפוץ יחסית גם כן. משך ההשפעה והמינונים המפורטים בהמשך מתייחסים לשימוש בקטמין בהסנפה.
אף על פי שקטאמין נחשב לחומר סינתטי לחלוטין, ב-2020 התגלתה פטריה שמייצרת את החומר באופן טבעי ועושה בו שימוש כדי לצוד נמטודות, תולעים מיקרוסקופיות החיות בקרקע.
בשל מעמדו החוקי של קטמין, הוא החומר היחיד למעט קנאביס שניתן לעבור איתו טיפול פסיכדלי בישראל באופן חוקי. כיום קיימות מספר קליניקות ומטפלים ברחבי הארץ שמאפשרים לעבור טיפול פסיכותרפי נתמך קטמין.
משך השפעה
שימו לב – משך ההשפעה יכול להשתנות מאדם לאדם ואף משימוש לשימוש.
משך ההשפעה מתייחס למנה יחידה, כאשר בדר"כ נהוג לצרוך מספר מנות לאורך סשן כך שמשך ההשפעה הכולל יכול להיות הרבה יותר ארוך.
| אונסט | עליה | מישור | ירידה | סה"כ |
| דקות בודדות | כרבע שעה | כשלושת רבעי שעה | עד חצי שעה | בין 45 דקות לשעה וחצי |
מינונים
שימו לב – הרגישות והמינונים יכולים להשתנות מאדם לאדם. המינונים המצוינים הם ממוצע מקובל.
| סף ההשפעה | חלש | בינוני | חזק | חזק מאוד |
| כ-5 מ"ג | 10-20 מ"ג | 20-40 מ"ג | 40-80 מ"ג | 80+ מ"ג |
במינונים גבוהים קטמין מביא לחוויה שמכונה קיי הול (K-Hole) המאופיינת בניתוק מוחלט מהסביבה והיעדר קלט חושי, וכניסה למסע פנימי שיכול להזכיר מעט את חוויית הברייקת'רו ב-DMT. זו יכולה להיות חוויה חיוביות ומשמעותית מאוד, אך גם מאוד מבהילה עבור אנשים שלא התכוונו להכנס אליה.
פרטים נוספים שכדאי לדעת
במינונים נמוכים ההשפעה של קטמין מזכירה מעט השפעה של אלכוהול (אחת הסיבות לפופולריות שלו בקרב בליינים), אך ככל שעולים במינונים כך מתעצמת ההשפעה הפסיכדלית שלו, אך גם האפקט המרדים והמאלחש.
משום שקטמין הוא חומר מרדים ומאלחש חשוב לצרוך אותו בסביבה בטוחה ונטולת סכנות כגון פציעה ובמיוחד טביעה (למשל באמבטיה), ולהמנע מתנועה מיותרת במרחב כשעולים מעל למינונים הנמוכים.
השילוב של קטמין ואלכוהול הוא פופולרי למדי בסצינת המסיבות, אך הוא לא מומלץ. הוא מגביר בחילות ועשוי לגרום להקאות, וכן מוריד משמעותית את מינון הקטמין הנדרש להגעה לקיי הול, מה שלעתים קרובות מבינים אנשים לקיי הול שהם לא התכוונו להגיע אליו.
שימוש בקטמין למטרות של self medication – כגון טיפול לא מפוקח בדיכאון וחרדה – יכול להוביל במהרה לפיתוח של דפוסי שימוש התמכרותיים. שימוש תדיר ואינטנסיבי בקטמין יכול לגרום לפגיעות חמורות בשלפוחית השתן ובכליות (מה שמכונה ketamine bladder), ואף לפגיעות מוחיות המכונות olney's lesions, מה שהופך את השימוש הקבוע בקטמין למסוכן לבריאות. חשוב מאוד לא לצרוך קטמין על בסיס יומיומי, ועדיף גם לא על בסיס שבועי.
הטולרנס לקטמין נבנה לאט לאורך זמן, ועל מנת לאפס אותו נדרשת התנזרות מלאה משימוש למשך מספר שנים.
למידע על שילובים הסתכלו במדריך השילובים.