פסיכדליה ואינטימיות

נכתב על ידי אילנה פז

במאמר זה, המיועד לקהל הרחב ואנשי מקצוע מתחומי הטיפול, אני מבקשת להעביר מעט מהניסיון שצברתי בעבודה עם צרכני פסיכדליה בקליניקה, בדגש על טיפולים העוסקים באינטימיות ומיניות. ידע שבתקווה יתן מושג כללי בנוגע לשילוב של שני התחומים הכה עוצמתיים ובעלי פוטנציאל ריפוי נפשי – פסיכדליה וקשר זוגי מיטיב. בסיכומו אתן דגשים כלליים לבניית חוויה פסיכדלית זוגית מיטיבה, אשר מעלה את הסבירות למימוש של ריפוי זה.

אתחיל עם רקע על עצמי וניסיוני. בשנות ה-20 המוקדמות שלי, התחלתי להתעניין בחיפוש רוחני ובפסיכדליה. במקביל, התחלתי ללמוד פסיכולוגיה, והנושא שהעסיק אותי במיוחד היה ניסויים קליניים וטיפולים ניסיוניים שנעשו בשנות ה-70 עם חומרים פסיכדליים. מצאתי את עצמי עוקבת בעניין אחרי ההתפתחויות בתחום. כסטודנטית לטיפול וכמי שחוותה חוויות עוצמתיות ומטלטלות במסעות הרוחניים והפסיכדליים שלי, פניתי בעצמי לטיפול כדי לעבד את החוויות. לצערי, באותה תקופה לא מצאתי אנשי מקצוע שהרגשתי בנוח לשוחח עמם. פגשתי לא מעט בורות ושיפוטיות מצד מטפלים אקדמיים.

לקראת סיום התואר השני, במהלך ההתמחות במסגרות פסיכיאטריות, נחשפתי לעובדה שאנשי מקצוע סביבי כלל אינם מודעים לסגולות של הפסיכדליה ושהנושא נחשב לטאבו. וכמי שעקבה אחרי המתרחש בשדה המחקרי, ידעתי שהניסויים הקליניים ירדו מזמן למרתפים והנושא כלל לא נמצא בשיח. לא ארחיב כאן על הסיבות לכך כי יש לנו מידע זמין העוסק בנושא גם באתר שלנו. אומר במשפט, הוצאת החומרים הפסיכדליים מחוץ לחוק ואיסור על המשך מחקרים קליניים נבעו מסיבות פוליטיות. אבל אנשים צרכו חומרים משני תודעה משחר ההיסטוריה האנושית, והם כמובן גם המשיכו לצרוך.

תרבות צריכת הסמים די פופולרית בעולם ובארץ, גם כתרבות מסיבות הטבע (נכחנו לגלות כמה הקהילה הזו גדולה ופגיעה לביקורת), גם כחלק מתרבות של טקסים בעלי אופי רוחני. במהלך העיסוק שלי בבריאות הנפש במסגות הציבוריות פגשתי גם בלא מעט אנשים שחוו משברים נפשיים שונים בעקבות שימוש לא מבוקר במשני תודעה שונים. במחלקות פסיכיאטריות ומרפאות לבריאות הנפש האינטייק של קבלת מטופל חדש כלל לרוב שאלות כלליות, בין היתר לגבי שימוש בחומרים. שאלות כלליות כגון: שימוש בחומרים – כן או לא. נדהמתי לנוכח הבורות ופספוס ההזדמנות להרחיב ולו במעט את הידע ולפתוח את הראש בדבר ההשפעות של חומרים שונים על הנפש וחשיפה של סגנון חייו של הפונים לטיפול.

בשלב שבו כבר רכשתי די הערכה כאשת מקצוע מן המניין, ראיתי לנכון "לצאת מהארון" כפסיכונאוטית (מושג המתאר תרבות של חקירת תודעה, בין היתר באמצעות חומרים פסיכדליים). מצאתי את עצמי מעבירה הסברה לצוותים, מסבירה על ההבדלים השונים בין חומרים ואופני צריכתם, וסגנונות שונים של חיים המסתתרים מאחורי כמה שאלות בסיסיות שאנחנו, כאנשי צוות, יכולים לשאול את הפונים.

שימוש בחומרים – כן/לא, איזה חומר? באיזו סביבה? מה המניע? לאיזו מטרה? כמובן שמפה גם ההבנה שידע זה כוח, לא רק לגלות יותר על עולמו הנסתר של המטופל, אלא גם לסייע לו למזער נזקים. אבל לשם כך, עלינו להיפתח לכך כאנשי מקצוע ולצאת מהפרדיגמות המקובעות ש"סמים זה רע".

עבדתי 5 שנים במרפאה לטיפול אינטנסיבי בצעירים לאחר משבר פסיכוטי ראשון. לא היה פשוט לפתוח את ראשם של אנשי מקצוע שחווים צעירים במצבים נפשיים קשים, חלקם הגדול בעקבות שימוש לא מבוקר במשני תודעה שונים. ויחד עם זאת, בכל העשור שבו עבדתי בבריאות הנפש, לא פגשתי מקרה אחד של התקף פסיכוטי שנגרם כתוצאה ישירה משימוש נטו בפסיכדלים. רוב המקרים היו בעקבות קנאביס או קנבינואידים סינתטיים (נייס גיא). פה ושם היו שילובים שונים, עם ממריצים שונים מה שידוע כסמי פיצוציות.

אני רוצה להאמין שהשארתי את חותמי בכל מסגרת ציבורית שבה עבדתי. בשנים האחרונות אנחנו עדים לרנסנס פסיכדלי בתחום המחקר הקליני. למרות שהדרך עוד ארוכה והמלאכה רבה, אך לא זהו המסר המרכזי שלי כאן אלא מה שהיווה חלק מהשיקולים שהנחו אותי לפני 12 שנים כשפתחתי את הקליניקה הפרטית שלי, במטרה לספק מענה טיפולי ראוי לצרכני פסיכדליה, תוך התייחסות למורכבויות שבטיפול בקהילה שאני עצמי משתייכת אליה.

במהלך השנים מצאתי את עצמי לומדת וצוברת ניסיון תוך כדי תנועה, מאחר ולא היה אף גוף מוכר שהכשיר מטפלים לעבודה עם החומרים הפסיכדליים בתוך הטיפול. מצאתי כיצד עבודה נכונה ששוזרת את ההכנה והעיבוד (אינטגרציה) של חוויות פסיכדליות בתוך טיפול ארוך טווח, הופכת את אותן החוויות למקפצה קוונטית בתהליך. תוך כדי תנועה סיימתי את ההכשרות וההתמקצעויות השונות שלי (כיום אני פסיכותרפיסטית פרטנית, מטפלת זוגית ומינית ומדריכה של מטפלים). כידוע, מטפלים הם עם שלא מפסיק ללמוד. מפסיכותרפיה פרטנית התחלתי לעסוק יותר ויותר בטיפולים זוגיים ומיניים, כאשר אני ממשיכה לעבוד בין היתר עם האוכלוסייה שצורכת חומרים משני תודעה והשיח על מזעור נזקים ומקסום תועלות נמצא גם בחדר בטיפול הזוגי והמיני. טראומות התקשרותיות ומיניות, שלרוב מהוות מחסומים עיקריים ביצירת אינטימיות בריאה, מטופלות במגוון דרכים ושיטות, כמו EFT‏, EMDR  שאני מאוד אוהבת לשלב, מיינדפולנס, מדיטציה ועוד טכניקות של עבודה פרטנית וזוגית.

אבל מה קורה כאשר משלבים שני פוטנציאלים כה משמעותיים לריפוי לידי אחד?
"אנחנו נולדים בקשר, נפצעים בקשר ונרפאים בקשר", אמר ה. הנדריקס, אחד מהאבות הגדולים של הטיפול הזוגי. לקשר זוגי מיטיב יש השפעה אדירה על היכולת שלנו לתת שוב אמון באחר, ובכך להתגבר על טראומות עבר אשר נגרמו במקור בתוך קשר.

אחד החומרים הפסיכדליים אשר לו מקום של כבוד בטיפול במגוון טראומות הוא החומר MDMA. בעשור האחרון מתקיימים מחקרים רבים המראים על תוצאות מרשימות בטיפול גם במקרים הקשים של אבחנות פסיכיאטריות של PTSD. בשנות ה-70 ועד שנת 1985, כאשר הוציאו את החומר מחוץ לחוק (לצד עלייתו הפופולרית של אקסטזי, סם המסיבות שכלל את החומר הפעיל), MDMA היה בשימוש די נפוץ עם תוצאות מבטיחות בקרב מטפלים זוגיים ומיניים.

אז מה שאני רוצה להגיד פה הוא שלפסיכדליה, בצריכה נכונה ומכוונת לריפוי, ישנו פוטנציאל חיובי על הנפש וגם על היכולת שלנו להיות בקשר זוגי מיטיב. וכאשר גם לקשר מיטיב ישנה השפעה מרפאת על הנפש, אנחנו מקבלים את שני הפוטנציאלים, שטרם נחקרו לעומק ואני באה לחלוק אתכם את ניסיוני הקליני.

כיצד עובדת פסיכדליה? בואו נתחיל עם מעט רקע:
תחת השפעת החומרים הפסיכדליים ישנה פעילות מוגברת במוח באזורים רבים יחד, מה שמעלה את הסבירות להיווצרות של חיבורים חדשים ואדפטיביים יותר. הידעתם שגם מיניות היא בעלת פוטנציאל להפעיל מספר רב בו זמנית של אזורים פעילים במוח?

חוקר המוח, פסיכולוג ונוירולוג אסטוני-אמריקאי, פנקשפ (Panksepp, J. 1998), פיתח את רעיון מערכות רגשיות במוח וזיהה 7 מערכות רגשיות: כעס, פחד, אכפתיות, חיפוש, משחק, עצב ומין. חוקרי מיניות בהמשך גילו שמיניות אקסטטית, מיניות הכוללת בתוכה חיבור רוחני, אכפתי, תשוקתי וחוקר, מפעילה בו זמנית מספר רב וייחודי של אזורים במוח: מין, אכפתיות, חיפוש ומשחק.
עצם חוויה כזו של מיניות אקסטטית מתאפשרת כאשר אנחנו ללא ההגנות שלנו, מסכימים להתמסר לאחר ולעונג. חוויה כזו הינה עוצמתית מאוד, ובכך בעלת פוטנציאל ליצירת חיבורים חדשים במוח ולריפוי.

כמה מילים על אותן "הגנות נפשיות" שלנו ולמה הן הן לרוב אלו העומדות בפנינו כאשר אנחנו מבקשים עבור עצמינו חוויה של חשיפה אינטימית והתמסרות לעונג:

• ניתן לדמות את ההגנות הנפשיות שלנו לסוג של חליפה הגנה שהנפש יצרה בתגובה להתמודדות עם הסביבה שבה התפתחה.

• ההגנות נוצרו בילדות כמענה לאירועים אקטואליים, אך כיום לרוב אינן משרתות אותנו כהלכה ואף מהוות מחסום מפני יצירת אינטימיות והתמסרות לעונג.
• לא תמיד אנחנו יודעים עד כמה אנחנו מוגנים אם מעולם לא חווינו מצב תודעה שונה.

חוויות של חשיפה אינטימית אינן נגישות לכולנו בעקבות חוויות עבר שליליות שפגעו ביכולות שלנו לתת אמון באחר, ואף בעצמנו, ולהתמסר. אחד הסגולות של החומרים השונים, לצורך העניין MDMA, מאפשר להוריד בדיוק את אותן ההגנות בזכות אמפתיה עצמית שמאפיינת את החוויה תחת ההשפעה. נניח שנפגעתי בעברי בקשר, ולא פעם אחת. נניח שמי שהיה אמור לשמור עלי היה פוגעני כלפיי. נניח שכשנחשפתי בעבר קיבלתי ביקורת ועיניים לא טובות. למדתי מכך שהחשיפה היא דבר מסוכן. למדתי שלבטוח באנשים זה מסוכן. הנפש שלי מתהלכת בעולם עם מעטפת הגנה ששומרת עלי מפני פגיעה פוטנציאלית, ויחד עם זאת, מונעת ממני להתמסר לאינטימיות כי היא כוללת בתוכה חשיפה ולקיחת סיכון שיפגעו בי שוב. ישנם אנשים שעד שלא חוו חוויה של שקט תודעתי מאותם הפחדים ש"שומרים" עליהם, לא יודעים כיצד לשחרר את הכיווץ הלא רצוני הזה שבא לידי ביטוי גם בתהליכי חשיבה ורגש וגם בגוף (אלו לא באמת ישויות נפרדות).

איך אצפה מעצמי להוריד שריון שכלל לא ידעתי שקיים? חלקנו לא מודעים כלל לעובדה שאנחנו מסתובבים בעולם עטויים בשיריון של מנגנוני הגנה ולא מבינים מדוע אנחנו מתקשים לייצר זוגיות אינטימית בריאה ומיניות מענגת ומשוחררת.

לאותם אנשים, חומרים פסיכדליים כמו MDMA יכולים לפתוח את האפשרות לחוות את עצמם לכמה שעות ללא השיריון המגן והחוסם. לחומרים פסיכדליים אחרים, כמו פסילוסיבין (פטריות) ו-LSD, ישנן סגולות של פוטנציאל לחוויות מטאפיזיות – חוויה לא שגרתית בעלת אופי רוחני, כגון חוויות אחדות עם הכל והתמוססות האגו (האני הסובייקטיבי). לחוויות כאלה יש פוטנציאל לחוות את עצמי מפרספקטיבה אחרת שאינה מוגבלת לאותם סיפורים שעשויים להוות מחסום מפני התמסרות לעונג ומתן אמון באחר.

דוגמאות לסיפורים ואמונות מגבילות: אני לא ראוי.ה לאהבה/מי שיכיר אותי באמת לא יאהב אותי. זה מסוכן להביע רגש/לשחרר שליטה/להביע חולשה. גם כאן, שימוש בפסיכדלים מעלה את הסיכויים לחוות חוויה אינטימית בעלת פוטנציאל ריפוי בגלל השילוב על תחושות של חמלה עצמית – המאפיינת את החוויות הפסיכדליות, אשר מאפשרות הורדה של הגנות באופן יחסית בטוח.

אז האם כל פעם שנעשה שימוש בפסיכדלים כזוג נחווה אינטימיות רגשית שתביא אותנו למיניות אקסטטית? הלוואי. בשנים האחרונות אני עוסקת בהדרכה והכשרה של מטפלים בטיפול מיודע פסיכדליה. הקניית הבנה וידע חשובים על מנת לשזור את השימוש ולכוונו לבניית מעטפת ייחודית לה זקוק כל מטופל וזוג, על מנת לכוון את החוויה והעיבוד שלה למיקסום של ריפוי.

אתן פה כמה דגשים בנוגע לכל שלב. הכנה זוגית, סט וסטינג זוגי, החוויה עצמה והאינטגרציה הזוגית, בתקווה שזה ישמש חלק מכם בקווים מנחים כלליים.

• הכנה זוגית – התכווננות כללית אחד.ת כלפי השני.ה, כמו הסכמה מודעת להתקרב.

• תיאום ציפיות – מה היינו רוצים שיקרה? האם יש נושאים מסויימים שאנחנו רוצים לפתוח לשיח תחת ההשפעה?
• כוונה זוגית – סימון והסכמה זוגית להפגש עם מחסומים וקשיים שהמפגש עמם פחות מתאפשר ללא השימוש בפסיכדלים.

סט וסטינג זוגי:

• סט – איך אנחנו נכנסים לחוויה פסיכדלית כזוג, הערכת המצב של הזוגיות שלנו (לא להכנס לחוויה בריב, לעשות ניקוי ארובות מקדים).
• סטינג – לוקחים יחד או אחד.ת לוקח.ת והשני.ה שומר.ת? יש ערך רב לכל סוג של סטינג, בהנחה ויש מאחוריו הגיון והכנה לקראתו. יש ערך מרפא לשמור על בן.ת הזוג ולהיות שם עם עיניים טובות כאשר היא.הוא נמצאים במצב חשוף. הכל תלוי ביטחון וניסיון קודם עם חומרים.

*כל אדם מגיב שונה, עם פרטנרים שונים, בתקופות שונות לחומרים שונים. חוויות עבר אינן מנבאות חוויות עתידיות. תשמרו על פתיחות. לדוגמה, אם בעבר כל פעם שעשיתי אסיד התכנסתי, לא אומר שהיום ואולי עם פרטנר אחר לא אחווה רצון לקרבה אינטימית ואף מיניות.

במהלך החוויה הפסיכדלית:

• לא למהר למינית או מגע! לכוון לחוויה של ביטחון והקשבה.
  עדיף מספר רב של חוויות של בנייה הדרגתית של אמון וביטחון כאשר המסר הכללי הוא – "כל מה שקורה ועולה זה בסדר, אני פה איתך", ללא כל מגע או מיניות, מאשר למהר – זה סוגר ומעלה את ההגנות חזרה ומרחיק מחוויות של התמסרות לעונג, חקירה כנה ומשחקיות.

אינטגרציה זוגית:

• להקדיש זמן ומקום לעיבוד זוגי (בימים הסמוכים לחוויה). בגדש על הטמעה של חוויות חיבור, הפקת לקחים לפעם הבאה.

לסיכום: מיניות אקסטטית היא לא הגביע הקדוש לרדוף אחריו, ובאופן פרדוקסלי הסיכויים שלנו לחוות מיניות בעלת אופי רוחני ומשוחרר, שיש בו נינוחות הדדית לשחק, לחקור ולהתמסר אחד.ת לשני.ה תלויה במידת הביטחון והאמון שלנו באחר. כוונו את החוויות הפסיכדליות לחוויה נעימה ובטוחה להפגש עם כל מה שעולה ביחד, כזוג. עם עיניים טובות, ללא ביקורת ושיפוטיות למה שעולה. משם ההגנות כבר ירדו כי לא יהיה בהן צורך והשער לאינטימיות ומיניות משוחררת כבר ייפתח בפניכם.

דיסקליימר: אני לא מטפלת באמצעות חומרים, כי החומרים שצוינו כאן טרם קיבלו אישור חוקי לטיפול. אני לא מעודדת שימוש, אני גם לא מטיפה. הצריכה היא בחירה אוטונומית של המטופלים. אני מכוונת את השימוש לחוויה מרפאת במטרה להעצים את התועלות ולמזער את הנזקים, כי שוב, אם כבר עושים, אז בואו נעשה את זה נכון. אני לא שוהה בחדר עם מטופלים בזמן שהם תחת ההשפעה, אני גם לא עוזרת להם להשיג את החומרים כי אין זה חוקי. אני בונה איתם תוכנית שכוללת הכנה זוגית נכונה, בניית סט וסטינג זוגי נכון, הדרכה לגבי איך להתנהל נכון תחת ההשפעה עצמה ואינטגרציה זוגית שאנחנו עושים אחרי החוויה כחלק מתהליך טיפולי.