נכתב על ידי מיכאל הופמן ומיכאל פיין.
רגע לפני שהדי ג'י מתפצל לשניים – הנה כמה דברים חשובים מאד לכל מי שטס לטס להתקרחן בפסטיבלים בחו"ל – וגם כאן בארץ – ומתכנן לשנות את תודעתו עם חומרים במהלך החוויה.
חשוב לזכור שלא קיים אין שימוש נטול מסיכון ולכן איננו ממליצים לאף אחד להשתמש בחומרים. עם זאת, המציאות מלמדת אותנו שבכל זאת אנשים משתמשים בחומרים ובמיוחד בפסטיבלים – אז אנחנו כאן כדי לתת לכם כמה כללי אצבע לשמור על עצמכןם.
עשרת הדברות לקרחניסט.ית בפסטיבלים
- שמרו על מודעות לסט והסטינג – כן כן, גם כשאנחנו הולכים להתקרחן בפסטיבל חשוב שנזכור וניקח בחשבון את הסט והסטינג שלנו. סט (קיצור של mindset) – איך אני מגיע.ה לחוויה? איפה התודעה שלי נמצאת בשלב הזה של הפסטיבל? איך הלב שלי מרגיש? סטינג (setting) – הסביבה הפיזית והאנושית שלנו – איפה ומי החברים שלי? כמה אני חווה תחושת הביטחון כשאני איתם? כמה אני חווה חוויה של נוחות? האם המוזיקה באה לי בטוב? האם קר לי או חם? האם יש ריחות סביבי שמציקים לי? שני הגורמים הללו – הסט והסטינג – משפיעים במקרים רבים אפילו יותר מהחומר אותו לקחנו. חזרו כל הזמן לחיבור שלכןם לעצמכןם ולסביבה, תנו להם ביטוי ותוקף, והבחינו בצרכים שעולים מתוכם. אולי כרגע מרגיש לי נכון שהחבר יהיה צמוד אליי, או שאולי כרגע אני זקוק.ה למרחב? האם כרגע יש לי צורך לתקשר, או שאולי דווקא נכון לי להיות ללא מילים? החיבור שלנו לצרכים שלנו והיכולת לענות עליהם יכולים להיות ההבדל בין גן עדן לגיהנום, והמעבר בינהם יכול לקרות תוך רגע.
- הכירו את החומרים – מה זה 2CB? כמה מיקרו כדאי לקחת בפעם הראשונה? אפשר לקחת אמדי יום אחרי יום? מה עם פטריות? אפשר להסניף פסילוסיבין? במקום לגלול את האינטסגרם עוד ועוד, נצלו את הזמן בדרך לפסטיבל כדי ללמוד קצת על החומרים השונים שתרצו לצרוך – המינונים, השפעות צפויות, על שילובים וערבובים, לפני איזה חומר חשוב לצום ולפני איזה חשוב דווקא לאכול. אם אנחנו כבר כאן, תביאו משקל מהבית כדי שתוכלו לשקול את החומרים שלכם.
- זכרו את הסבילות – הגוף שלנו חכם ומתרגל כמעט לכל חומר, או במילים אחרות הוא מייצר סבילות. זה אומר שאפקט של החומר עלינו פוחת גם גופנית וגם תודעתית. הסבילות לפסיכדלים (אסיד, פסילוסיבין, מסקלין ואחרים) נבנית כמעט באופן מיידי ולוקח לה כשבועיים להתאפס. בנוסף לכך, יש להם גם סבילות משותפת (קרוס טולרנס). זה אומר שאם נרצה לקחת פסיכדלים יותר מפעם אחת בפסטיבל, נאלץ להכפיל את המינון בכל פעם – אם לקחנו 100 מיקרו ביום הראשון, נצטרך לקחת 200 ביום השני ו-400 ביום השלישי.
- התודעה שלכןם שוכנת בתוך גוף – בתוך הטרפת של הפסטיבל קל מאוד לשכוח שיש לנו גוף ולגוף שלנו יש צריך. אפשר לנשום (וגם לישון), לזכור שזה לא תחרות ואם בא לכןם להספיק הכל – שכחו מזה, זה לא יקרה. הקפידו לאכול, לשתות, לנוח גם במהלך היום ולא רק בבוקר ובלילה. אפשר גם לעשות ימים רגועים יותר, ואפילו "יום איפוסים" שבו תעשו סדר בזולה ובדברים שלכןם ותקלו את המשך השהות בפסטיבל. אולי נראה לכןם שתמיד אפשר לדחוף עוד סמים כדי לפצות על רעב ועייפות, אבל המחיר על זה יכול להיות כבד.
- להתמצא במרחב וגם ללכת לאיבוד – לעיתים תחושה של אובדן כיוון יכולה להיות מאד מפחידה ואפשר תמיד להסתובב עם מפה עליכם. עם זאת, ללכת לאיבוד היא חלק אינהרנטי מהחוויה בפסטיבלים הגדולים. נסו ללכת לאיבוד כמה פעמים ואולי תגלו שזה לא כזה נורא ושבסוף תמיד מוצאים את את הקנטה. זה יכול לעזור לכןם לקבל תחושת בטחון בעצמכןם ובפסטיבל בפסטיבל. וכן, זה גם מאד יעזור במצב של טריפ מאתגר.
- מצאו את המרחב הבטוח – למצוא את המרחב הבטוח הוא חלק בלתי נפרדות מההתמקמות בפסטיבל וחשוב לעשות את זה לפני שצורכים כל סוג של סמים, המהדרין אף ממליצים על לעשות שני ביקורים לפחות. מלבד העובדה שזה מרחב להגיע אליו ולקבל תמיכה כשאתם בחוויה מאתגרת, בפסטיבלים רבים תוכלו למצוא שם גם מים עם אלקטרוליטים, ערכות בדיקה, ואנשים חמודים שישמחו לעזור לכןם בכל מצוקה או בעיה. גם אם נראה לכןם שאין לכןם מה לחפש שם, כדאי להכיר את המרחב הבטוח גם למקרה שתצטרכו לקחת לשם חבר או חברה במהלך הספטיבל.
- דאגו לשבט הקטן – פעם ביום-יומיים תקבעו עם כל הקנטה שאתם נפגשים לדבר קצת על החוויות ועל איך שעובר עליכם הפסטיבל. זה לא קבוצה טיפולית וגם לא מעגל אינטגרציה, זה פשוט להפגש, להקשיב לאחרים, ולדבר על החוויה שלנו. זה יכול להיות מסגור מאד משמעותי ולסייע לנו להכיל את ולעכל את החוויות האינטנסיביות שאנחנו עוברותים. תנו לזה מקום – זה יביא המון קרבה ואינטמיות לקנטה. אל תתביישו להגיד לחברים שלכם שאתם אוהבים אותם, וגם לבחור הזה שהכרתם רק שלשום – כי גם אותו אנחנו אוהבים.
- תמכו בשבט הרחב – חלק מהקסם של פסטיבלים גדולים הוא אווירת השבט, וחלק בלתי נמנע מאווירת השבט הוא לזכור גם לזכור לאחרים (אפילו אם הם לא ישראלים). הפסטיבל הוא מרחב שבו רבים בודקים את הקצוות ולפעמים לוקחים את החוויה קצת רחוק מדי. מנסיון, הרגע הזה שמישו ניגש ושואל לשלומינו ועושה איתנו שיחה, הליכה קצרה, או עוזר לנו למצוא את הקנטה שלנו – זה רגע של וואו שיכול להפוך את החוויה מהבורות חשוכים לשמים בהירים. היו ערים לסביבה, תושיטו יד גם לזרים, ופשוט אל תיהיו חארות.
- בדקו את החומרים – סביר להניח שהתארגנתם על מלא חומרים מסוחר או שניים שפגשתם בפסטיבל עצמו. האם אפשר לסמוך עליו? האם מה שהוא מכר לכם זה באמת מה שהוא הבטיח? הסטטיסטיקה אומרת שהסיכוי שמה שיש לכם ביד הוא בכלל לא מה שחשבתם הוא משמעותי. ישנם פסטיבלים שבהם תוכלו למצוא עמדות של ערכות בדיקה במרחבים הבטוחים, ואפשר גם להביא איתכם ערכות בדיקה מהארץ – זה חוקי לגמרי. חשוב לשלוח אותן בבטן המטוס ולא להעלות אותן ב-carry on.
- שמרו על רגישות לעצמכןם – לפעמים אנחנו בונים לו"ז סמים ממש אינטנסיבי ומושקע לכל הפסטיבל, אבל אז ברגע האמת אנחנו מבינים שאנחנו לא באמת שם. אל תכנעו ללחץ של עצמכןם או של החברים שלכןם, אם מרגיש לכןם שהדבר הנכון עבורכם כרגע זה לנוח ולא לדחוף עוד ועוד סמים – תנו את זה לעצמכם. ה-FOMO אולי חזק, אבל בסוף אתןם תודו לעצמכןם על הבחירה הזאת.
איך מתכננים לו"ז סמים לפסטיבל?
בסוף כל אחד בונה את הלו"ז שלו לפי מה שהוא אוהב ואיך שהוא מכיר את עצמו, אבל הנה כמה המלצות כלליות:
- שוב – לזכור את הסבילות! זה יחסוך הפתעות לא נעימות וביאוסים על "לא נפתח לי".
- לקחת בחשבון את הדאון של MDMA – הוא משפיע אחרת על כל אחד. מתוך ההיכרות עם עצמכןם תתזמנו אותו כך שהדאון לא יהרוס לכם את המשך הפסטיבל.
- בשום פנים ואופן לא לעשות MDMA יותר מפעם אחת!
- להמנע משילוב של שני ממריצים שונים או יותר באותה יממה – זה כולל MDMA.
בונוס – הדבר הכי הכי חשוב בחוויה הפסיכדלית (ואולי בחיים בכלל) זה להתמסר. ככל שתתמסרו יותר לחוויה, היא תקח אתכם למקומות מעניינים יותר ומיטיבים יותר. מהרגע שהקרטון מתיישב על הלשון, שחררו שליטה והתמסרו, גם לקושי וגם לחושך.
מאחלים לכולנו עונת פסטיבלים מהנה ומייטיבה 
