נכתב על ידי טלי אברון.
בשנים האחרונות מיקרודוזינג הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הפסיכדלי. מדברים על זה בכל מקום – בתקשורת, בקהילות טיפוליות, במחקר ובמרחבים של התפתחות אישית. אבל זה בכלל מיקרודוזינג? איך זה משפיע? והכי חשוב – האם זה עובד?
כיום ישנן עדויות רבות לכך שלחוויות שפסיכדלים מעוררים יש פוטנציאל גדול להביא לשיפור בהתמודדויות נפשיות, והן לעליה באושר וסיפוק מהחיים גם אצל אנשים בריאים. עם זאת, חוויות אלו יכולות גם להיות מאוד מאתגרות ועל כן לא מתאימות לכולם. מיקרודוזינג היא שימוש בפסיכדלים שאמור לייצר לאורך זמן את התועלות של החוויה הפסיכדלית – ללא החוויה הפסיכדלית המלאה. בפשטות, מיקרודוזינג מוגדר כמינון תת-תפיסתי חומר פסיכדלי, לרוב LSD או פסילוסיבין. מדובר במינון מאוד נמוך, לעתים מוגדר כעשירית ממנה רגילה, שאמור לייצר השפעה עדינה על מצב רוח, הריכוז, היצירתיות, ועוד.
איך בדיוק עושים את זה? קיימים היום מגוון פרוטוקולים שונים, כגון הפרוטוקול של ג׳יימס פאדימן (יום נטילה, יומיים הפסקה), הפרוטוקול של פול סטאמטס (חמישה ימים ברצף, יומיים הפסקה ובשילוב עם תוספים נוספים), וגם פרוטוקולים "אינטואיטיבים" (לקחת, ובכן, מתי שבא לך).
מיקרודוזינג – תמונת מצב
מבחינה היסטורית, מיקרודוזינג קיים בתרבויות שבטיות מאז ומתמיד למטרות רוחניות, שיכוך כאבים וטקסיות. בתרבות שלנו יש אזכורים לנטילת מינונים נמוכים של חומרים פסיכואקטיבים כבר משנות השישים, אבל רק ב-2011 כשיצא ספרו של ג'יימס פאדימן, The Psychedelic explorer's guide, התפרסם פרוטוקול המיקרודוזינג הראשון. מאז 2011 הפופולריות של השיטה הלכה ועלתה דרך פורומים ב-reddit, סרטוני יוטיוב, הלכו והתרבו הן הפרוטוקולים השונים, והן דיווחים של אנשים שניסו מיקרודוזינג על עצמם ומעידים על נסים ונפלאות, כמו למשל ספרה של הסופרת הישראלית-אמריקאית אילת ולדמן, A really good day. הפופולריות ההולכת וגדלה של המיקרודוזינג – נכון לתחילת 2026 כ-10 מיליון (!!) אמריקאים מדווחים על שימוש במיקרודוזינג – הביאה לכך שחברות גדולות ואוניברסיטאות החלו לחקור את הענין יותר ברצינות. בפני עצמה, זוהי תופעה תרבותית מרתקת בהתחשב בכך שהדעות המחקריות בנוגע למיקרודוזינג חלוקות ומדובר בחומרים שאינם חוקיים ברוב העולם.
מיקרודוזינג ומחקר עכשוי
המחקר היום מתמקד בעיקר במיקרודוזינג LSD ופסילוסיבין אבל אנשים מדווחים על מיקרודוזינג גם עם מסקלין, קטמין, MDMA (ואפילו יש לי חברה שאומרת שהיא עושה מיקרודוזינג עם קוקאין…) עם זאת, יש עדיין הרבה חוסר הסכמה לגבי מה הוא בכלל מינון של מיקרודוזינג. ניתן לראות זאת גם בהיעדר האחידות במינוני המיקרודוזינג בפרסומים מדעיים, ויש אפילו מאמר של DrugScience שמציג לקסיקון שלם של מינונים של חומרים פסיכדלים. לדוגמה, יש מחקר מפורסם שיצא מהמעבדה של הארייט דה ויט בו מצוין כי מינון של 26 מיקרוגרם של LSD הוא מיקרודוזינג – יש שיסכימו, בעוד שאני אישית חולקת על כך לגמרי.
על מנת להבין איך מיקרודוזינג עובד והאם בכלל, מלבד הבסיס הנוירולוגי והשפעת החומרים האלה על המוח, חשוב להתייחס לאפקט הפסלבו. במחקרי סמיות, כלומר מחקרים בהם מטופלים לא יודעים אם הם קיבלו תרופה אמיתית או פלסיבו, אנחנו רואים שהמטופלים מדווחים על שינוי משמעותי. לעיתים ממש דרסטי (מדווחים על ״התעלות רוחנית״, ״ראיית צבעים״ ועוד) – על אף שלא קיבלו חומר פעיל כלל. וזה מעניין במיוחד כשמסתכלים על מחקרים במינונים כה נמוכים, שמלכתחילה אמורים לייצר השפעה שנמצאת מתחת לסף התפיסה.
יחד עם זאת, כמו בכל חוויה פסיכדלית, יש משמעות גדולה לכוונה, ההקשר, הסט והסטינג. גם במינונים נמוכים אנחנו רואים שלגורמים הללו ישנה השפעה משמעותית על החוויה הסובייקטיבית, מה שניתן לראות בקלות במחקרים תצפיתיים, כלומר – מחקרים ללא פלסיבו בהם משתמשים מדווחים על החוויות שלהם.
המחקר הכי גדול שנעשה אי פעם על מיקרודוזינג (בו גם השתתפה עבדתכן הנאמנה) ופורסם בכתב העת המדעי הנחשב Nature Magazine ב-2021, הוא מחקר תצפיתי שכלל מעל 8000 משתתפים מכל העולם. כמחצית ממשתתפים היו משתמשי מיקרודוזינג פעילים שדיווחו על ירידה בסימפטומים של דיכאון, חרדה ושיפור כללי בבריאות הנפשית. לעומת זאת, מחקר מבוקר פלסיבו שכלל מעל 200 משתתפים הראה שאין שום שינוי מובהק בהרגשה הכללית ומצב הרוח בין הקבוצות – וטוען שכל השפעת המיקרודוזינג נובעת מאפקט הפלסיבו. חשוב לציין כי רוב המשתתפים במחקרים הללו העידו על עצמם שהם תומכים בשימוש בחומרים פסיכדלים, דבר שמעלה את השאלה – מי הם האנשים שמתלכתחילה ישתתפו במחקרים כאלה, וכיצד העמדות שלהם בנוגע לפסיכדלים תרמו להשפעה של המיקרודוזינג על מצב רוחם?
עד כאן מחקרים אקדמים. המחקר המסחרי הגדול ביותר עד היום נערך על ידי חברה בשם MindBio, ותוצאותיו פורסמו לא מזמן. במחקר זה בדקו את השפעתו חומר דמוי LSD שעליו הם מנסים לרשום פטנט. המחקר הראה שעל אף שמשתמשי המיקרודוזינג הראו שיפור במדדי שינה, דווקא במדדי הדיכאון לא היה שיפור ניכר. במילים אחרות – הניסוי שלהם נכשל ופטנט מיקרודוזינג כנראה שכבר לא יצא להם מזה.
כל זאת כדי לאמר – אנחנו חייבים להתייחס להשפעה של התרבות שסביבנו על חווית המיקרודוזינג. אם כמה מיליונים של אנשים בארה״ב לבדה מדווחים על שיפור בעקבות מיקרודוזינג, הרי שרק מעצם הציפיה כבר ישנה השפעה משמעותית על ההרגשה של המשתמשים.
מיקרודוזינג וגוף האישה
במפגש בין פסיכדלים לגוף האישה האישה ישנם גורמים נוספים שחשוב לתת עליהם את הדעת בהקשרי מיקרודוזינג. ישנו קשר הדוק בין חומרים פסיכואקטיבים, מנגנונים של שיפעול אסטרוגן, וויסות סרוטונין. במינונים גבוהים וגם במיקורודזינג, יש השפעה לזמן בחודש בו אנחנו לוקחות את החומר, וגם ההשפעה של החומרים האלה לאורך חייה של אישה ישתנו עם השינויים במערכת ההורמונלית שלה. אישה בת 20 לא תקבל את אותה השפעה מספיכדלים כמו אישה בגיל 40. יש לכך השלכות בריאותיות במיוחד לגבי מצבים כמו כאבים כרוניים, דיכאון חרדה (שנפוצים יותר אצל נשים) ואף פרי- ומנופאוזה. ישנן הרבה עדויות של נשים שמדווחות על שינוי דרסטי לטובה בהרגשתן הכללית בשנים של גיל המעבר ואף חזרה של דימום ווסת לאחר הפסקה.
השורה התחתונה
משיחות שערכתי עם אנשי מקצוע שונים בתחום, נראה שעדיין אין קונצנזוס בתחום לגבי מינונים, תדירות נטילה, וההשפעות של מיקרודוזינג. נראה שהוא יכול לעזור, במיוחד כשהכוונה היא שיפור כללי באיכות החיים והפחתת תסמיני דיכאון וחרדה, אולם עדיין אין הסכמה על פרוטוקול אידיאלי. יש גם לזכור שמינון החומרים יכול להשתנות בין אדם לאדם וכפי שנוכחנו, גם בין אישה לאישה.
מנהלת ריטריטים לנשים שדיברתי איתה נשבעה שמיקרודוזינג עוזר לנשים בפרימנופאוזה ומנופאוזה, שזה החזיר להן את תחושת השייכות על הגוף ותרם להרגשתן הכללית. .לעומת זאת, מורה ליוגה שדיברתי איתו דווקא המליץ לאנשים שגרים בעיר להמנע ממיקרודוזינג אם הם לא חיים בסביבה שקטה ותומכת.
אפילו שמדובר מינונים נמוכים עדיין ישנם סיכונים שצריך לדבר עליהם:
- היבטים חוקיים – ברוב המדינות, כולל ישראל, השימוש בפסיכדלים הוא לא חוקי בשום מינון.
- אינטרקציות עם תרופות – דורשות בדיקה, ורבים מהן כלל לא יודעות.
- השפעות לבביות – ישנו חשד להשפעות הקשורות לשימוש רציף בפסילוסיבין שטרם נחקר לעומק.
הבטחנו שורה תחתונה, אז זה עובד או לא עובד? לצערי, אי אפשר לאמר בוודאות. המחקרים עד היום אינם חד-משמעיים, וישנם היבטים שונים שמשפיעים על התוצאות שלהם, כגון כמו מי כותב את המאמר, מי מממן את המחקר (לחברות תרופות כמובן שיש אינטרס מובהק), ומי האוכלוסייה הנחקרת. בנוסף לכך, השיטה המדעית עצמה טרם הניבה תוצאות חד-משמעיות בנושא – מחקרים מבוססי פלסיבו שונים בתוצאותיהם ממחקרים פתוחים מבוססי דיווח עצמי. על מנת לענות על השאלות הזאת, אנחנו זוקים לעוד מחקר ארוך טווח, סטנדרטיזציה ברורה של מינונים ופרוטוקולים, ומענה מלא לשאלות בטיחות. אולי השאלה החשובה ביותר אינה האם מיקרודוזינג “עובד”, אלא באילו תנאים, עבור מי, ובאיזה הקשר.
מאמר זה נכתב לקראת החניכה הממשמשת ובאה של סדנת המיקרודוזינג החדשה של המעגל הפסיכדלי! בסדנה נדבר על מיקרודוזינג ממספר זוויות – על דיווחים אישיים של משתמשים בחומרים שונים עם פרוטוקולים שונים, נעמיק בקריאת מחקרים אודות מיקרודוזינג ונלמד לנתח אותם בצורה מדעית ביקורתית, נבין את המנגנונים השונים הקשורים במיקרודוזינג, ולבסוף נצא עם ידע תיאורטתי ומקצועי על התופעה המרתקת הזאת.
מקורות:
- Rootman JM, Kryskow P, Harvey K, Stamets P, Santos-Brault E, Kuypers KPC, Polito V, Bourzat F, Walsh Z. Adults who microdose psychedelics report health related motivations and lower levels of anxiety and depression compared to non-microdosers. Sci Rep. 2021 Nov 18;11(1):22479. doi: 10.1038/s41598-021-01811-4. PMID: 34795334; PMCID: PMC8602275.
- Szigeti B, Kartner L, Blemings A, Rosas F, Feilding A, Nutt DJ, Carhart-Harris RL, Erritzoe D. Self-blinding citizen science to explore psychedelic microdosing. Elife. 2021 Mar 2;10:e62878. doi: 10.7554/eLife.62878. PMID: 33648632; PMCID: PMC7925122.
- Shoar S, Bazinet A, Jairaj C. Exploring Psychedelics for Unmet Needs in Women’s Reproductive Health. Psychedelic Medicine. 2025;3(2):113-120. doi:10.1089/psymed.2024.0033
- Daldegan-Bueno D, Donegan CJ, Forsyth A, Sumner RL, Murphy RJ, Menkes DB, Evans W, Hoeh N, Sundram F, Reynolds LM, Ponton R, Cavadino A, Smith T, Roop P, Allen N, Abeysinghe B, Svirskis D, Bansal M, Muthukumaraswamy S. LSDDEP2: study protocol for a randomised, double-dummy, triple-blind, active placebo-controlled, parallel groups trial of LSD microdosing in patients with major depressive disorder. Trials. 2024 Aug 24;25(1):560. doi: 10.1186/s13063-024-08384-3. PMID: 39182140; PMCID: PMC11344334.
- A Really Good Day: How Microdosing Made a Mega Difference in my Mood, my Marriage and my Life – Ayelet Waldman
- de Wit H, Molla HM, Bershad A, Bremmer M, Lee R. Repeated low doses of LSD in healthy adults: A placebo-controlled, dose-response study. Addict Biol. 2022 Mar;27(2):e13143. doi: 10.1111/adb.13143. Epub 2022 Feb 1. PMID: 35106880; PMCID: PMC9731343.
Nutt DJ, Erritzoe D, Schlag A, et al. A lexicon for psychedelic research and treatment. Drug Science, Policy and Law. 2025;11. doi:10.1177/20503245251380511
