רקע היסטורי
DMT הוא ככל הנראה החומר המסתורי ביותר מבין כולם, ראשית משום שהוא נמצא בגוף האדם באופן טבעי, כמו גם במספר גדול מאוד של אורגניזמים אחרים, אך תפקודו בגוף אינו ברור. האפקטים שלו ייחודיים וכוללים ויזואלים מרשימים ולעתים קרובות חוויה של מפגש עם ישויות מעולמות אחרים.
השימוש המסורתי ב-DMT הוא באיוואסקה, משקה שנצרך באופן טקסי על ידי שבטים ילידיים באמזונס. המשקה מורכב משני צמחים – אחד מהם מכיל DMT והשני מכיל חומרים המכונים MAOI, אשר מעכבים את הפירוק המהיר של ה-DMT בגוף ובכך מאפשרים לצרוך אותו בשתיה. קשה להעריך מתי התחיל השימוש המסורתי באיוואסקה, וההערכות נעות בין מאות לאלפי שנים.
המערב גילה את ה-DMT במהלך המאה ה-20, ראשית כחלק ממשקה האיוואסקה ולאחר מכן בנפרד ממנו. ניתן לצרוך אותו במגוון דרכים שונות, אבל הדרכים הנפוצות ביותר הן בשתייה במשקה האיוואסקה ובעישון, אך במחקרים נהוג לתת אותו בהזרקה ישירות לוריד. המחקר הראשון בפסיכדלים אחרי החרם הגדול של שנות ה-70 היה המחקר של הפסיכיאטר ד"ר ריק שטראסמן, שנתן DMT בהזרקה לוריד לעשרות מתנדבים על מנת לנסות להבין טוב יותר את מאפייניו הפרמקולוגיים.
לקריאה נוספת על DMT אנחנו ממליצים בחום על ספרו של ריק שטראסמן על המחקר שלו, DMT – the Spirit Molecule, וכן על ספרו של גרהם סנט ג'ון Mystery School in Hyperspace על ההיסטוריה התרבותית של ה-DMT במערב.
איך זה מגיע?
הצורה הקלאסית שבה DMT מגיע הוא משקה האיוואסקה שבדר"כ נצרך במסגרת טקסית ומסורתית מאוד, אך ישנן גם גרסאות מערביות שונות שמכונות "פארמוואסקה" (pharmahuasca) שמהוות תחליף "טכנולוגי" ומדויק יותר.
מלבד משקה האיוואסקה, DMT יכול להגיע במגוון צורות שונות. שתי הנפוצות ביותר הן freebase DMT וצ'אנגה. הראשונה היא גביש/אבקה טהורה בצבע לבן-צהבהב, שכיום גם די נפוץ בתוך סיגריות אלקטרוניות ועטי אידוי.
הצ'אנגה הומצאה על ידי האוסטרלי ג'וליאן פאלמר במטרה להקל על העישון של DMT, שיכול להיות מורכב למדי עקב צורתו הגבישית. במקור, צ'אנגה היא תערובת של עלים מועשרים ב-DMT עם MAOI, אבל כיום חלק גדול מהצ'אנגה בישראל מכילה DMT בלבד. תכולת ה-DMT בצ'אנגה יכולה להשתנות, ובדר"כ נעה בין 35% ל-65% – חשוב לקחת זאת בחשבון כשמחשבים את המינון.
חשוב – השילוב של חומרים ממשפחת ה-MAOI עם MDMA ועם תרופות ממשפחת ה-SSRI וה-SNRI מסוכן ואף יכול להיות קטלני!
משך השפעה
שימו לב – משך ההשפעה יכול להשתנות מאדם לאדם ואף משימוש לשימוש.
| DMT בעישון ללא MAOI | DMT בעישון עם MAOI | בשתיה עם MAOI |
| 6-14 דקות | 12-25 דקות | בין 4 ל-8 שעות |
מינונים
שימו לב – הרגישות והמינונים יכולים להשתנות מאדם לאדם. המינונים המצוינים הם ממוצע מקובל.
מה שמכונה חוויית הברייקת'רו (breakthrough) – חוויה של ניתוק מהגוף ו"שיגור" למימד ה-DMT הוא בסביבות ה-30 מ"ג. ישנו מגוון עצום של חוויות מתחת למינון הזה ומתחתיו, אך הברייקת'רו מהווה מעין סממן של מעבר מאופי השפעה אחד לאחר.
פרטים נוספים שכדאי לדעת
לעישון DMT, כגביש או צ'אנגה, יש היבטים טכניים מורכבים שלא נכנס אליהם כאן, אבל חשוב להתוודע אליהם לפני השימוש ולקחת בחשבון שלוקח זמן "להתמקצע" בהם. חשוב לזכור את הדגשים הבאים: א) הגוף מפרק את ה-DMT מאוד מהר, כך שחשוב לקחת כמה שיותר מהחומר בפרק זמן כמה שיותר קצר; ב) DMT נשרף ונהרס בטמפרטורה נמוכה יחסית, כך שחשוב לאדות אותו לאט ובזהירות; ג) חשוב להחזיק את העשן בריאות בין 15 ל-20 שניות לפני שנושפים אותו החוצה.
בגלל המורכבות הלוגיסטית והעליה הכמעט מיידית של החומר, מומלץ תמיד שיהיה איתכם "מגיש" שמחזיק עבורכם את כלי העישון ואת המרחב. הסבילות של DMT לא ברורה – שטראסמן טוען כי אין לו סבילות כלל. ישנם משתמשים המדווחים על סבילות של כשעה אחרי השימוש שבמהלכה ההשפעה שלו נחלשת, בעוד שיש משתמשים אחרים שמדווחים על כך כי הם לא חווים סבילות כלל עם החומר.
למידע על שילובים הסתכלו במדריך השילובים.