רקע היסטורי
ישנם מיני פטריות רבים המכילים פסילוסיבין בכל רחבי העולם – אירופה, הודו, המזרח הרחוק, צפון ומרכז אמריקה. לשימוש בפטריות אלו היסטוריה של אלפי שנים, אך מעט מאוד מסורות ארוכות שנים השתמרו עד היום והעיקריות שבהן נמצאות באיזור מקסיקו ומרכז אמריקה. המערב המודרני נחשף לפטריות הפסילוסיבין לראשונה במהלך המאה ה-20, ראשית, דרך דיווחים של אתנובוטנאים כמו ריצ'רד שולטס ומאוחר יותר בזכות רוברט גורדון וואסון.
וואסון היה בנקאי מניו יורק שהיה גם מיקולוג חובב, יצא עם אישתו למקסיקו בחיפוש אחר כת פטריות עליה שמע מסיפוריהם של האתנובוטנאים. ב-1955 הוא היה האדם הלבן הראשון שהשתתף בטקס פטריות מסורתי במקסיקו תחת הנחייתה של השמאנית מריה סבינה. תיעוד מפורט של מסעותיו התפרסם במגזין Life וכתוצאה מכך, הפך הכפר הקטן של סבינה למוקד עליה לרגל של היפים סקרני פסיכדליה.
ב-1958 ד"ר אלברט הופמן בודד לראשונה את הפסילוסיבין – המרכיב הפעיל בפטריות – ומצא דרך לסנתז אותו במעבדה. בעקבות זאת, הקימו הפסיכולוגים תימות'י לירי וריצ'רד אלפרט ה-Harvard Psilocybin Project שחקר שימושים שונים שלו לריפוי, לחקר התודעה ולצמיחה רוחנית – זאת עד שהם פוטרו מהארוורד והפרויקט נסגר.
ב-1976 פרסמו האחים טרנס ודניס מק'קנה תחת שמות בדויים את מדריך הגידול הראשון לפטריות פסילסובה קובנסיס, שהפכו למין הפטריות הנפוץ והזמין ביותר, ובכך הנגישו את חוויית הפטריות לכל העולם.
הפסילוסיבין עצמו הוא לא החומר הפעיל, אלא מה שמכונה פרו-דראג. כחלק מתהליך העיכול הוא עובר תהליך שמביר ממנו קבוצת זרחן והופך אותו מפסילוסיבין לפסילוסין – שהוא החומר הפעיל באמת.
משך ההשפעה
שימו לב – משך ההשפעה יכול להשתנות מאדם לאדם ואף משימוש לשימוש.
משך ההשפעה יכול להשתנות בתלות בשיטת הצריכה. זמנים אלו מתייחסים לאכילה של פטריות שלמות, אך צריכה שלהם בתה, טחונות בשוקולד ובדרכים נוספות יכולה לקצר באופן משמעותי את זמני האונסט והעליה ובכך להקטין את המשך הכולל.
| אונסט | עליה | מישור | ירידה | סה"כ |
| בין חצי שעה לשעה | בין שעה וחצי לשעתיים | בין שעה לשעתיים | בין שעתיים לשלוש | 4-6 שעות |
מינונים
שימו לב – הרגישות והמינונים יכולים להשתנות מאדם לאדם. המינונים המצוינים הם ממוצע מקובל.
ריכוז החומר הפעיל יכול להשתנות מאוד מזן לזן, ממקבץ ולמקבץ, ואף בין פטריה לפטריה באותו מקבץ. בשל כך, קשה מאוד לעשות סטנדרטיזציה למינונים כשמדובר בחומר אורגני.
| סף ההשפעה | חלש | בינוני | חזק |
| כרבע גרם | 1-2 ג' | 2-3.5 ג' | 3.5-4.5 ג' |
פרטים נוספים שכדאי לדעת
קשה לומר כמה מן ההבדל בין חוויות שונות הנו תלוי זן או תלוי סט, סטינג ואמונות על הזמן. נכון לכתיבת שורות אלו, אין מחקר שמעיד על קיום או היעדר הבדל בהשפעה סובייקטיבית בין הזנים השונים. עד שיהיו לנו תשובות בנושא, אנו ממליצים להתעלם מתיאורים של זנים ספציפיים (פטריה של צחוקים, פטריה של טיפול בטראומה, וכו') ולשים את הדגש על הסט והסטינג שבכל מקרה משפיע הרבה יותר על האופי של החוויה.
עם זאת, יש הבדל בריכוז החומר הפעיל בין זנים שונים וחשוב לדעת מה העוצמה היחסית של הזן שבידיכם ולהקטין את הכמות הנצרכת אם מדובר בזן חזק יותר. ישנם מספר זנים שידועים בכך שריכוז החומר הפעיל בהם גבוה יותר, כגון Penis Envy, Albino Penis Envy (APE) ועוד.
פטריות צריכות להיות יבשות ברמת "קרקר", כלומר נשברות בכיפוף. פטריות לחות יותר מזה מתקלקלות מהר יותר, וגם המינון האפקטיבי שלהן נמוך יותר משום שהן מכילות יותר מים. במידה והפטריות שלכם לא מספיק יבשות, ניתן לייבש אותן בתנור עם דלת פתוחה בחום של 80 מעלות.
הכתמים הכחולים-שחורים-סגולים על גבי פטריות פסילוסיבין הם תופעה נורמלית הנקראת ברוזינג (bruising). כתמים אלה נוצרים כאשר הפטריה "נפצעת" והפסילוסיבין בתוכה מתחמצן. מידת ההכחלה על פטריה לא מעידה על החוזקה שלה, וישנן גם פטריות שלא מכילות פסילוסיבין כלל שמשנות צבע בצורה דומה כשהן "נפצעות", כמו גושיות למשל.
למידע על שילובים הסתכלו במדריך השילובים.